צ'אט בייקר נולד ב 1929 וגדל באוקלהומה למשפחה של מוזיקאים (אב גיטריסט, אם פסנתרנית. כבר בראשית הקריירה 
שלו הוא הוכרז כמי שמזכיר את השחקן ג'יימס דין, הזמר פרנק סינטרה והחצוצרן ביקס ביידרבק.
הקריירה שלו החלה לפרוח בראשית שנות ה 50 והסתיימה ב 1988 באופן טראגי עם התאבדותו.
השכלתו המוזיקלית של צ'אט לא הייתה רציפה וממוסדת במובן המסורתי של המילה. הוא אמנם נרשם ללימודים במספר מכללות אך נשר לאחר פרקי זמן קצרים והתמקד יותר בנגינה מקצועית שאת סודותיה רכש בתקופה בה שירת כנגן במספר תזמורות של הצבא האמריקאי בגרמניה ובארה"ב' ומנגינה פעילה במועדונים ותזמורות שונות.
צ'אט בלט מיד הודות לנגינתו המלודית, צלילו המעודן והמוזיקליות המתפרצת שלו וכבר ב 1952 בהיותו בן 23 החל לנגן עם צ'ארלי פארקר במסגרת סיבובי ההופעות שלו בחוף המערבי, שם התגורר צ'אט.
באותה שנה ייסד צ'אט את ההרכב המיתולוגי שלו עם נגן הבאריטון סקסופון האגדי ג'רי מאליגן שיצר תפיסה חדשה בנגינת הג'אז בהיותה מתוחכמת, מאתגרת ומאופקת מאוד כאחד. ההרכב הזה הופיע ללא פסנתרן, דבר שהיה מהפכני לתקופה ויצר 'צליל קריסטלי' וחדש שתרם לעיצובו של סגנון ה Cool Jazz שהתפתח באותה התקופה.
צ'אט בייקר היה אחד מ 3 החצוצרנים הבולטים ביותר באותה תקופה לצדם של מיילס דיוויס וקליפורד בראון ובנוסף, התפרסם מאוד גם בזכות שירתו המופנמת והאישית ששאבה את מקורותיה ועוצמתה מנגינת החצוצרה שלו וגרמה לכך שנבחר כ'זמר השנה' בשנים 1954 ו 1956 על ידי מגזין הג'אז היוקרתי Down Beat. ביצועו האלמותי לשיר My Funny Valentine הפך את השיר ללהיט בינלאומי והציב את צ'אט בייקר בשורה הראשונה של זמרי הג'אז מאז ועד היום.
לאור הצלחתו יוצאת הדופן, יופיו הפיזי ודימויו המופנם פנו אליו 'אולפני יוניברסל' בהצעות לככב בסרטיהם והוא אף שיחק וכיכב בסרט Hell's Horizons שצולם ב 1956.
יחד עם זאת, ליבו של צ'אט היה ונשאר תמיד במוזיקה והוא מיהר לוותר על הקריירה הקולנועית לטובת הופעות והקלטות ברחבי העולם ובארה'ב.
סגנונו של צ'אט הפך אותו לנושא הדגל של סגנון ה West Coast Cool School of Jazz והוא נחשב לאייקון הבלתי מעורער של הסגנון שהשפיע על נגנים כגון מיילס דיוויס, דייב ברובק ואחרים.
למרות הצלחתו היו חייו האישיים של צ'אט מלווים ברצף של טרגדיות בעקבות התמכרותו להרואין. בעקבות הידרדרותו הוא ריצה שנת מאסר בכלא האיטלקי ב 1960, כניסתו לאנגליה נאסרה והוא גורש לצמיתות מגרמניה. לאחר שחזר לארה"ב הוא נכנס ויצא מבית הכלא עקב עברות סמים. ב 1968 הוא הותקף והוכה בצורה קשה בעת שניסה לרכוש סמים. בעקבות זאת נגרם נזק בלתי הפיך לפיו ולשיניו באופן שמנע ממנו לנגן במשך תקופה ארוכה עד כדי כך שמצא עצמו עובד בתחנת דלק ובשליחויות לפרנסתו.
החל מאמצע שנות ה 70' היגר צ'אט לאירופה וחי בעיקר בבלגיה ובהולנד. הוא המשיך אמנם להיות נערץ אך בעיקר בחוג המוזיקאים והאמנים. הזמר אלביס קוסטלו הקליט אותו בסולו מופלא בשירו Shipbuilding אך הקריירה שלו לעולם לא חזרה להיות מה שהייתה בשנות ה 50. חייו התנהלו תחת התמכרותו הכבדה להרואין וקוקאין.
ב 13 במאי 1988 נמצא צ'אט בייקר מת מתחת לחלון חדר המלון שלו באמסטרדם. בכך תמו חייו של אחד מאמני הג'אז הגדולים של המאה ה 20 אך לא תמה המורשת שהנחיל לכולנו.
לכרטיסים למופע מחווה לצ'אט בייקר בפסטיבל יפו ג'אז לחצו כאן