שלום לכם חובבי הג'אז, אני מקווה שהקיץ עובר עליכם בנעימים.

החלטתי לפתוח את המאמר על סמבה בניסיון לשאול שלושה אנשים אקראיים שפגשתי היום בירושלים: "מהי סמבה?" כולם אמרו שזה ריקוד ומוזיקה מברזיל. בהמשך, סיפרתי למכר קרוב יותר שאני מתכוון לכתוב מאמר על סמבה. הוא התבונן בי ואמר, רגע, אבל מה זה קשור לג'אז? החלטתי לשאול חבר מהיישוב והוא לא ענה במילים אלא ב-"ציור באוויר" של תנועות הריקוד בקרנבל בריו, ברזיל.

לפני שאספר לכם על תולדותיה של הסמבה, התבוננו בסרטון הקצרצר כדי להיכנס לראש של הקרנבל בריו.

 

מקור השם "סמבה" הוא כנראה מהמונח "מֶסֵמבה" (mesemba) – מקצב דתי שמקורו באנגולה. הסמבה היא ריקוד ומוזיקה שמקורותיהם מקייפ ורדה, שם יש שילוב של מוזיקה אפריקאית ופורטוגזית.

עד תחילת שנות ה-20 של המאה ה-20 היתה הסמבה מחוץ לחוק, בגלל האופי הגס והמוחצן של הריקוד.

זה קרה בריו דה ז'ניירו (שהיתה אז בירת ברזיל), שם הסמבה התפתחה ובוצעה על ידי עבדים לשעבר מבאהיה. עבדים אלו יצרו קשרים עם מוזיקאים מקומיים, מה שהוביל לפתיחת בתי ספר לסמבה והפיכת הריקוד והמוזיקה לחלק בלתי נפרד מתרבותה של ברזיל. בהתחלה בתי הספר היו קטנים. בימינו, בבתי הספר לסמבה יש לעתים 5,000 רקדנים ונגנים, וזהו ארגון שעוסק לאורך כל השנה בהכנות לקרנבל בריו. יש השקעה רבה בלבוש של הרקדנים וגם בכלי רכב, תפאורה ואפקטים.

ריקודים כגון בולרו, צ'ה צ'ה צ'ה ופוקסטרוט השתלבו במוזיקת הקרנבל ולעיתים אף לקחו את מקומה של הסמבה. הנה תקציר תחרות בתי הספר לסמבה 2018.

כלי הנגינה הנפוצים הם: תופים (קאישה, רֶפיניק, פאנדירו, קויקה, טימבל), אגוֹגוֹ (שרשרת פעמונים, סורדו) וקָוַאקו (מעין גיטרה קטנה). לחצו כאן כדי לצפות בהדגמה של כלי הנגינה בסמבה.

אם יש לכם זמן, הנה דוגמא נפלאה ויחסית ארוכה (22 דקות) בה תוכלו לשמוע כמה שירים עם מקצבי סמבה. שימו לב לצורת הישיבה של ההרכב ולכלים השונים אל מול השירה בקבוצה והשירה הסולנית.

מאוד בולטת העובדה שעבודת הצוות כאן קריטית, כי זו עבודת אנסמבל ואין כלי אחד שחשוב יותר מהשאר.

מבחינת ההרמוניה (אקורדים) יש קשר די ישיר לג'אז, גם מבחינת מהלכים הרמוניים וגם בשל העושר הצלילי של האקורדים (מרובעים+מתחים לעיתים קרובות). זו הזדמנות להזכיר את הבוסה נובה, שבעצם נוצרה מתוך הסמבה בשנות ה-50 של המאה ה-20, בהובלתו של המלחין ג'ובים.

הבוסה והסמבה הגיעו לארה"ב בעזרתו האדיבה של סטן גטס וג'אזיסטים אימצו בשמחה את הסגנון. הנה קטע בוסה נובה מוכר בסגנון ובו שיתוף פעולה אמריקאי ברזילאי.

כאשר נכנסו הסמבה והבוסה נובה לג'אז, הן נוגנו על תופים. בסמבה ובבוסה יש את תוף הבס ואת מצילות ההיי האט שמנגנות אותו מקצב.

בחודש יולי 2018 תגיע לארץ הזמרת הברזילאית אנה קוסטה, ילידת 1968. לאורך הקריירה שלה, הצליחה קוסטה לשמור על נאמנות לביצוע הסמבה כמו במקורות של הסגנון בלי להתייחס לאופנות מוזיקליות חולפות כמו שניתן לשמוע ולצפות בווידאו היפיפה הזה.

אנה קוסטה היא זמרת מעולה, מדויקת , מלאת נשמה של סמבה ונחשבת לאחת הזמרות המבוקשות ביותר בתחום וגם מלחינה ומנגנת גיטרה. קוסטה הקליטה עד כה שלושה אלבומים ו-DVD מוצלח מאוד.

בהופעות בישראל אנה קוסטה תזכה בליווי של ההרכב הישראלי המדהים שורול'ה בהנהגת סלעית להב בחליל צד, סקסופון ואקורדיון.

שורול'ה חברו יחד בעקבות אהבתם המשותפת למוזיקה ברזילאית. הם פיתחו סאונד מיוחד, שילוב של סגנון השורו המסורתי עם מוזיקת הג’אז, השפעות אתניות ומוזיקה ישראלית. ההרכב משלב בווירטואוזיות את הקלאסיקות של הסגנון (טיקו טיקו, ברזילריניו), עם מוזיקה מקורית ועם עיבודים ברזילאים למוזיקה ישראלית.

המוזיקאים בהרכב מנגנים בכלים ייחודיים לסגנון: פנדיירו, גיטרה 7 מיתרים (סצ’י) וקווקיניו.

עם קוסטה המעולה ושורול'ה בעלי הגרוב והסאונד הנהדר מובטחת הופעה נפלאה , מרקידה ומרגשת.

הקליקו כאן לכרטיסים להופעה!

מאחל לכם הנאה רבה, רז סקלס.