מחווה לצ'ארלס מינגוס Good Bye Pork Pie Hat

לרכישת כרטיסים לחצו כאן

Billy Cobham תופים (ארה"ב/ שוויץ/ פנמה)

Anders Bergcrantz חצוצרה (שוודיה)

Herwig Gradischnig בריטון סקסופון (אוסטריה)

אורי גורביץ אלט סקסופון

ענבר פרידמן גיטרה

רונן שמואלי פסנתר

גלעד אברו קונטרבס

ג'אז ומחאה

הבסיסט צ'ארלס מינגוס שנולד לאם שוודית ולאב אפרו- אמריקאי לא מצא את מקומו החברתי, כפי שהעיד על עצמו, תמיד היה "לא מספיק שחור, או לא מספיק לבן". היה ידוע בהתנהגות אלימה ותוקפנית ובריבוי מעללים מיניים, כולל עם 26 זונות ונישואין לחמש נשים (אשר לשתיים מהן היה נשוי זמן מה במקביל) ובהירתמותו למאבקים כנגד הגזענות של, "אמריקה הלבנה". יצירותיו כללו לרוב שירים פוליטיים והוא פיתח סגנון ייחודי ושפה מוזיקלית שהתאפיינה בשילוב של מחיאות כפיים והכנסת אלמנטים שבטיים אפריקאים  באופן מובלט, דיקלום טקסטים תוך כדי נגינה,שינויי קצב במהלך הנגינה ומתן חופש רב לנגנים המאלתרים שלו. לזכותו נזקפת העברתו של הקונטרבס לקדמת הבמה והפיכתו לכלי מוביל ודומיננטי.

אייקון התופים בילי קובהם נולד בפנמה בשנת 1944, גדל בארה'ב ומתגורר בשוויץ. בגיל 20 ניגן עם הפסנתרן האגדי הוראס סילבר, הסקסופוניסט סטנלי טורנטיין והגיטריסט ג'ורג' בנסון. השתתף בהקלטת האלבום פורץ הדרך Bitches Brew  של מיילס דיוויס והקים עם הגיטריסט ג'ון מקלאפלין את ה   Mahavishnu Orchestra. במקביל לקריירת הסולו שלו שיתף פעולה עם אמני ג'אז גדולים כגון ג'ון סקופילד, הרבי הנקוק, רון קארטר, קני בארון, סטנלי קלארק, לארי קארלטון, ג'ון פטיטוצ'י, פרנק גמבלה, איירטו מוריירה בוב מינצר, הזמרת צ'אקה קאן וכן עם הגיטריסט קארלוס סנטנה והרכבי רוק כגון Deep Purple, ה- Grateful Dead. קובהם הוגדר על ידי  מבקרי המוזיקה ככמתופף הפיוז'ן האדיר ביותר עם סגנון בעל השפעה אשר משלב כח מתפרץ ודיוק קפדני.

לקריאה נוספת לחצו כאן

הבסיסט צ'ארלס מינגוס נולד לאם שוודית ולאב אפרו- אמריקאי ובשל מוצאו המעורב לא מצא את מקומו החברתי, כפי שהעיד על עצמו, תמיד היה "לא מספיק שחור, או לא מספיק לבן".

זאת יחד עם התעללויות מצד אביו שעבר בגיל צעיר באו לידי ביטוי בהתנהגות אלימה ותוקפנית (היה למוזיקאי היחיד שפוטר באופן אישי על ידי דיוק אלינגטון לאור התנהלותו התוקפנית או ריבוי מעללים מיניים, כולל עם 26 זונות ונישואין לחמש נשים (אשר לשתיים מהן היה נשוי זמן מה במקביל) ובהירתמותו למאבקים, לעתים בהתבטאיות שלוחות רסן וקיצוניות כנגד הגזענות, שהייתה טבועה לדידו, ב"אמריקה הלבנה". דבר זה בא גם לידי ביטוי בנגינתו וביצירתו.

מינגוס שהחל את הקריירה שלו כנגן סווינג מסורתי עם לואי ארמסטרונג ובהמשך חבר ל'חבורת הבי-  בופ" דיזי גילספי, צ'ארלי פרקר, באד פאוול ומקס רואץ החל כבר בשלב מוקדם לכתוב יצירות בעלות אופי חדשני (ארוכות מאוד עם נגיעות הקרובות לג'אז החופשי) ובאופן טבעי מצא שפה משותפת עם מוזיקאים כגון אריק דולפי ואורנט קולמן שנמנים על מובילי 'הזרם השלישי' בג'אז של שנות ה 60.

מינגוס פיתח סגנון ייחודי ןשפה מוזיקלית חסרת תקדים שהתאפיינה בשילוב של מחיאות כפיים והכנסת אלמנטים שבטיים אפריקאים וקאריביים באופן מובלט, דיקלום טקסטים תוך כדי נגינה,שינויי קצב במהלך הנגינה, אנסמבל מורחב עם כלי נשיפה רבים, מתן חופש רב לנגנים המאלתרים במסגרת הקומפוזיציות שלו ובמיוחד, העברתו של הקונטרבס לקדמת הבמה והפיכתו לכלי מוביל ודומיננטי.

יצירותיו הרבות של מינגוס כללו שירים פוליטטים כגון Freedom (שמילותיו כוללות משחקי מילים המגנים את הגזענות) או Fables of Faubus. (שיצא ישירות נגד מושל ארקנסו, אורוואל פובוס, ששלח את המשמר הלאומי נגד מפגינים שחורים שמחו נגד הפרדה הגזעית בבתי הספר) לצד שירים שהפכו לחלק בלתי נפרד מרפרטואר הג'אז הסטנדרטי כגון: Goodbye Pork Pie Hat, , Moanin Orange Was the Color of Her Dress ועוד. ב- 1995 הוציאה רשות הדואר האמריקאית בול דואר לזכרו וב-1997 זכה לקבל פרס גראמי על מפעל חיים.

*בחסות שגרירויות שוויץ ופנמה