Herwig Gradischnig סקסופונים (אוסטריה)
Florin Raducanu פסנתר (רומניה)
עידן וליש טרומבון
דימה גרודסקי בס
רועי אוליאל תופים
To Be Or Not To Bop
הסקסופוניסט צ'ארלי פרקר (שכינויו היה Yard bird או (Bird נחשב לפורץ הדרך החשוב ביותר בג'אז בכל הזמנים. מהפיכת הבי בופ שהוביל העניקה לג'אז את הכרתו כמוזיקה אמנותית גבוהה, הביאה לפיתוח הגישה הקובעת כי חשיבותם של המוזיקאים המבצעים את הקטע גדולה לאין ערוך מזו של מלחינו, מיתגה את מוזיקאי הג'אז כאמן בלתי מתפשר וכאינטלקטואל ועיצבה את מרבית התרבות הסובבת את הג'אז.
מקור המילה Be-Bop בהברות ה scat שבהן הרבו הנגנים להשתמש, אם בחזרות ואם על הבמה.
יכולתו של נגן הבריטון סקסופון הרוויג גרדישניג לשלב בין מסורת לעכשוויות בנגינתו תוך שימוש בצליל עוצמתי ויכולת טכנית בלתי רגילה הופכות אותו ללא ספק לאחד הקולות המקוריים והייחודיים ביותר בג'אז האירופאי החדש. חבר קבוע ב Vienna Art Orchestra היוקרתית ניגן במסע ההופעות האירופאי של הזמרת/שחקנית לייזה מינלי, עם הביג בנד של קווינסי ג'ונס בפסטיבל מונטריי, עם תזמורת הרדיו הגרמיני NDR, השתתף בהקלטות של למעלה מ 70 אלבומים וניגן עם רנדי ברקר, וינסנט הרינג, חורחה רוסי, ג'סי דיוויס, גארי דיאל, וולפגנג מוסשפיל, אינגריד ג'נסן ועוד
לקריאה נוספת לחצו כאן
הסקסופוניסט צ'ארלי פרקר (שכינויו היה Yard bird או (Bird נחשב לפורץ הדרך החשוב ביותר בג'אז בכל הזמנים. זרם הבי- בופ שהוביל, מטבעות הלשון המוסיקליות, השפה הייחודית שיצר וגישתו להרמוניה ולמאפייני נגינה טיפוסיים שינתה את עולם הג'אז באופן דרמטי ומהווה את הבסיס לכל הג'אז המודרני. קשה להבין כיצד עיצב פארקר את השפה הייחודית שלו אך כן ניתן לאתר, אם מההאזנה לנגינתו ואם מהיכרות עם מהלך חייו, את מקורות ההשראה שלו: הפסנתרן ארט טייטום, הסקסופוניסט לסטר יאנג ומוזיקת בלוז וגוספל שספג בצעירותו בכנסייה בעיר הולדתו קנזס סיטי. מהפיכת הבי בופ שהוביל נחשבת לנקודת המפנה המשמעותית ביותר בתפיסה המוזיקלית של הג'אז. בעוד הסגנונות שקדמו לו נועדו בעיקר לצורכי בידור, הרי שייעודו של הבופ הוא בעיקרו אמנותי.
נוסף על כך, הביא הבי בופ לפיתוח הגישה האינדיבידואלית בג'אז, הקובעת כי חשיבותם של המוזיקאים המבצעים את הקטע גדולה לאין ערוך מזו של מלחינו. כיום זוהי הגישה המקובלת בג'אז ועל פיה מרחב הביטוי העצמי של כל חברי ההרכב עד האחרון שבהם זוכה לחשיבות ראשונה במעלה.
פארקר הפך להיות סמל והיה דמות מרכזית בפיתוח המושג של מוזיקאי הג'אז כאמן בלתי מתפשר וכאינטלקטואל, במקום רק עוד סוג של בדרן פופולרי. הבי בופ שם דגש על מורכבות ההרמוניה על פני הנעימה הקליטה ובמוקד הביצוע עמדה הטכניקה האישית של הנגנים, השליטה הוירטואוזית בכלי והמצאה מלודית מורכבת ומתוחכמת.
לא רק זאת, הנגנים השחורים הצעירים ראו בבי בופ סמל לזהותם. חלקם פעלו ככת סגורה, סיגלו סממני אופנה ייחודיים (זקנקן תייש, משכבי שמש או כובע "ברט"), התפתח סלנג ייחודי וההתנהגות על הבמה הייתה 'לא מנומסת' ולעיתים אף בוטה הבופ אף עיצב בדמותו את מרבית התרבות הסובבת את הג'אז – החל במועדוני הג'אז שהיו שונים בתכלית לפני כן, עבור בציבור החובבים וכלה באופי ההרכבים ובמניין חבריהם. במהלך חייו הקצרים הספיק פארקר להוביל מספר מוזיקאים הרפתקנים ואמיצים למהפכה הגדולה ביותר בתולדות הג'אז.
שמות מובילים לצידם של צ'ארלי פארקר היו החצוצרן דיזי גילספי, הפסנתרן באד פאואל, המתופף מקס רואצ', הגיטריסט צ'ארלי כריסטיאן, הפסנתרן טלוניוס מונק, החצוצרן קליפורד בראון, המתופף פילי 'ג'ו' ג'ונס, החצוצרן מיילס דיוויס (תקופה מוקדמת), הסקסופוניסט סוני סטיט, הבסיסט ריי בראון והבסיסט צ'ראלס מינגוס.
מקור המילה Be-Bop בהברות ה scat שבהן הרבו הנגנים להשתמש, אם בחזרות ואם על הבמה.
בין עשרות הלחנים של צ'ארלי פארקר ניתן למנות את Confirmation Now's the time, Cherokee, Scrapple from the apple ועוד.